קצת על ילדים ומעט על עצמי...

יש אנשים מבוגרים שמפגש עם ילדים מרתיע אותם, יש כאלה שלאחר עשר דקות עם ילדים הם מתעייפים, יש את הנמנעים ממפגש באופן כללי... ויש כאלה ואני נכלל בתוכם שמרגישים הכי בנוח. אני מוצא עניין וחיבור לעולמם של הילדים. אני מניח שזאת אחת הסיבות מדוע מצאתי את עצמי עושה את מה שאני עושה, אני להטוטן וכאחד כזה אני מופיע רבות בפני קהלים מגוונים שמורכבים לרוב גם מילדים. את המופעים אני מקיים במגוון רחב מאוד של אירועים: פסטיבלים, אירועים קהילתיים, מדורות ל"ג בעומר, ימי הולדת, חברות הייטק ותאמינו או לא פעם אחת גם באזכרה... כמו כן אני בהשכלתי גם דרמה תרפיסט, כלומר מטפל רגשי בילדים באמצעות כלים מעולם הדרמה, תיאטרון ואמנות. מתוך אמונה בכוחה של האמנות והדרמה לגעת, להציף במובן החיובי ולרפא. מבחינתי מפגש עם ילדים הוא תמיד מרתק ומפליא, הדינמיקה שנוצרת במפגש זה לא דורשת ממני להתאמץ ואני תמיד נפעם לראות כמה החיבור עימם הוא מיידי , ללא מסכות, הגנות ומניפולציות. והילדים מה הם צריכים ? הם צריכים מישהו שיקשיב להם, שיתעניין, ישתף פעולה . עשית כך וקנית את עולמך. העיניים שלהם אינם ביקורתיות, עיניהם אינן שיפוטיות, רואות אותך כפי שאתה מביא את עצמך. המבוגרים מתעלמים מדברים חשובים , כך נכתב בספר הקסום הנסיך הקטן. אני אוסיף ואומר שגם שוכחים דברים חשובים. הילד הוא אדם צעיר, אך אינו קטן כלל וכלל. מכל מלמדיי השכלתי ואני יכול לומר לכם שמילדיי למדתי הכי הרבה, או כמו בשירו על פני האדמה של שלום חנוך:"  הילדים הם גשר אל עצמנו שנתן לנו הזמן." הרבה פעמים בסוף מופע מגיעים אלי צופים, מבוגרים, שהיו בקהל מפרגנים ומחלקים מחמאות, אחת המחמאות היא ,  שאומרים לי, שהמופע והגישה הם בגובה העיניים, מכבד, לא מתיילד ואינטלגנטי. מבחינתי זה קללללל, בסיסי, חלק מטביעת האצבע שלי .  לא רואה דרך אחרת, לא מכיר בה." הלוא הילד האנושי לעיתים כה חד הבחנה יותר מאשר המבוגר המהורהר עד טמטום חושים." ( מרקוס זוסאק). ולעצמי אני מזכיר "שילד אתה יכול להיות רק פעם אחת, ילדותי לעד". (גון גרייר), כי כשאני חוזר לבית ילדותי אני מגלה שלא לבית התגעגעתי אלא לילדות. ממליץ לכולם לקרוא  שוב או לראשונה את הספר הנסיך הקטן .      

לקרקס לוקו ראשי